פרסום ב-ChatGPT מישראל: המדריך המעשי, שלב אחר שלב

פרסום ב-ChatGPT נפתח לעסקים שרשומים בישראל ב-17 בספטמבר 2026. פתחנו חשבון באותו ערב, בנינו קמפיין אמיתי, וניסינו לפרסם. המדריך הזה הוא מה שלמדנו בדרך: מה בדיוק צריך, מה עולה, איפה נתקעים, ולמה עסקים בתחומים שלמים, פיננסים, רפואה ומשפט, לא יכולים להשתמש בערוץ הזה בכלל.

המספרים כאן מגיעים מארבעה סוגי מקורות, וכל אחד מסומן במקום: דפי העזרה והמדיניות הרשמיים של OpenAI, המסכים של מערכת הפרסום עצמה בחשבון שלנו, סיקור מקצועי של תחזיות השוק, ומדידות שעשינו בעצמנו. הכול נכון ל-18 בספטמבר 2026.

חלק 1: האם פרסום ב-ChatGPT בכלל רלוונטי לעסק שלכם

לפני שפותחים חשבון, שלוש שאלות: האם התחום שלכם מורשה, האם יש למי להציג, והאם יש בכלל ביקוש. עסק שיענה לא על אחת מהן יחסוך לעצמו את כל השאר.

פרסום ב-ChatGPT: מה בדיוק נפתח לעסקים בישראל?

בטבלת זמינות מערכת הפרסום ישראל מסומנת כזמינה לשירות עצמי, לצד 55 מדינות נוספות ובהן מצרים, ירדן, איחוד האמירויות וטורקיה. המשמעות היא שעסק ישראלי יכול לפתוח חשבון ולשלם בעצמו, בלי לעבור דרך צוות המכירות של OpenAI או דרך סוכנות שותפה.

התנאי שכתוב שם הוא שהגוף המשפטי שמפרסם ומקבל את החשבונית יהיה רשום באחת המדינות ברשימה. ב-31 באוגוסט הודיעה OpenAI על פתיחת השירות העצמי בהודו, באירופה, במזרח התיכון ובצפון אפריקה, וסיפרה שמערך הפרסום שלה הגיע להכנסה שנתית בקצב של מיליארד דולר בפחות מ-200 יום. ישראל הצטרפה כשבועיים וחצי אחר כך.

איזה עסק בישראל מורשה לפרסם ב-ChatGPT?

זה הסעיף שקובע אם בכלל שווה להמשיך. במדיניות הפרסום, שעודכנה ב-10 בספטמבר, כתוב שבשלב הראשון הפרסום מתמקד בארבעה תחומים צרכניים: מוצרים לבית ולצרכן, שירותים מקומיים, תיירות ובילוי, ומוצרים דיגיטליים וחינוך. תחומים מפוקחים נפתחים בהדרגה, באישור פרטני, ובינתיים כמעט רק בארצות הברית.

שירותים פיננסיים מחוץ לארצות הברית אסורים "ברוב המקרים", והרשימה של מה שנבחן בארצות הברית כוללת במפורש ביטוח ומשכנתאות. שירותי בריאות מחוץ לארצות הברית אסורים באותו ניסוח, ורפואת שיניים מופיעה ברשימה האמריקאית בלבד. שירותים משפטיים מחוץ לארצות הברית אסורים בלי הסתייגות.

חלק מהענפים האלה מדדנו בעצמנו בגוגל. במחקר על לידים לסוכני ביטוח מצאנו שהביטוי "ביטוח מבנה" עולה בגוגל כ-1,800 שקלים לקליק, וגם הענף שבדקנו במחקר על קידום אתרים לרופאי שיניים נשאר בחוץ. דווקא מי שמשלם הכי ביוקר על פנייה בגוגל לא יכול לנסות את הערוץ החדש.

מה נדחה בפרסום ב-ChatGPT, ולמה

לפי המדיניות והדפים הרשמיים, אלה הקבוצות שנופלות:

• תחומים מחוץ לרשימה הפתוחה. בשלב הזה הערוץ מתמקד במוצרי בית וצריכה, שירותים מקומיים, תיירות ובילוי, ומוצרים דיגיטליים וחינוך. כל דבר אחר עלול להידחות, בין השאר פיננסים, ביטוח, משפט ורפואה.
• נושאים שבהם מודעות לא מוצגות בכלל. המערכת לא מציגה מודעות בשיחות שעוסקות בבריאות, בבריאות הנפש או בפוליטיקה, גם אם המפרסם עצמו מותר. כלומר גם מפרסם כשר יכול לגלות שאין לו חשיפות בשיחות מסוימות.
• דף נחיתה לא נגיש. חסימת סורקים, שגיאת שרת או כתובת שבורה עוצרות את הבדיקה.
• שימוש בסימן מסחרי שאינו שלכם, כולל תמונה שהמערכת שלפה לבד מדף הנחיתה ולא בדקתם.
• הבטחות ותוכן מטעה. מודעה שמבטיחה תוצאה עלולה להידחות. בדקו את מדיניות הפרסום לפני שמנסחים הבטחה.

ואם נדחיתם, הדחייה עצמה היא מידע. היא אומרת לכם שהקטגוריה עדיין סגורה, וזה חוסך את התקציב של הניסוי הבא.

האם גולשים בישראל כבר רואים מודעות?

על זה אין עדיין תשובה רשמית. כלכליסט כתב ביום הפתיחה שהמהלך לא אומר שמשתמשים ישראלים יתחילו לראות מודעות מיד, ושהחברה לא הודיעה מתי זה יקרה. בדפי העזרה לא מצאנו רשימה נפרדת של המדינות שבהן מוצגות מודעות לגולשים.

לכן הבדיקה הראשונה שלכם היא בתוך המערכת: להגדיר קמפיין, לבחור ישראל כיעד, ולראות אם מצטברות חשיפות. קמפיין שלא מקבל חשיפות לא עולה כסף, אבל גם לא מלמד כלום.

כמה בכלל מחפשים את זה בישראל? מדדנו

כמה אנשים בכלל שואלים על זה? משכנו את נפחי החיפוש מ-Ahrefs ב-17 בספטמבר 2026 עבור ישראל.

שתי מסקנות. הראשונה: הביקוש בעברית עוד לא קיים בכלי המדידה, כי הביטוי נולד ביום הפתיחה. השנייה, והיא המעניינת: לצד "chatgpt ads" יש ביקוש זהה בגודלו לביטוי "קידום ב chatgpt", וזה ביטוי של אנשים שמחפשים להופיע בתשובות ולא לשלם על מודעה.

ומה עושה עסק שחסום?

מי שלא יכול לקנות מקום ליד התשובה עדיין יכול להופיע בתוך התשובה עצמה, כי זה מסלול נפרד מהפרסום. בחלק 9 מדדנו איך זה נראה בפועל בישראל, ומה זה אומר לכל סוג עסק.

לעורכי דין, מרפאות וסוכני ביטוח זה כרגע הערוץ היחיד בתוך ChatGPT. הוא נבנה דרך קידום אורגני: תוכן שעונה על השאלות של הלקוחות במספרים ועם מקורות, כך שיש למנוע התשובה מה לצטט.

חלק 2: במה הערוץ הזה שונה מגוגל וממטא

המבנה דומה, אבל שלושה דברים שונים לגמרי: על מה מתאימים, מי בכלל רואה, וכמה הערוץ חדש.

ChatGPT מול גוגל ומטא: מה באמת שונה

ההבדל הגדול הוא לא הפורמט אלא כמות השליטה. בגוגל אתם קונים שאילתה, במטא קהל, וכאן אתם מתארים מצב ונותנים למערכת להחליט.

המסקנה המעשית: זה לא תחליף לתקציב גוגל. זו שכבה שמגיעה מוקדם יותר במסע, בשלב שבו הלקוח עוד מתלבט ומתאר את הצורך במילים שלו.

מי רואה את המודעות בפרסום ב-ChatGPT

לפי דף היסודות, מודעות לא מוצגות למנויי Plus ו-Pro, למסלולים עסקיים וחינוכיים, ולמשתמשים שזוהו כמתחת לגיל 18. בפועל הקהל הוא משתמשי החינם ומנויי Go, בשווקים שבהם הצגת המודעות כבר פעילה.

המודעה מופיעה מתחת לתשובה של ChatGPT ומסומנת ככזו. המדיניות גם מונעת הצגה בשיחות רגישות, למשל שיחות על בריאות נפשית או אישית.

מה הגולש רואה, ומה הוא יכול לכבות

הצד הזה חשוב לכל מי ששוקל להשקיע בערוץ, כי הוא קובע את גודל הקהל ואת איכות החשיפה. לפי דף השאלות לגולשים:

• המודעה מופיעה מתחת לתשובה, מסומנת כממומנת ומופרדת ויזואלית ממנה.
• מי לא רואה מודעות: מנויי Plus ו-Pro, מסלולים עסקיים וחינוכיים, ומשתמשים שזוהו כמתחת לגיל 18.
• בשיחות זמניות אין מודעות, וגם בדפדפן Atlas של OpenAI הן לא מוצגות בשלב הניסוי.
• המשתמש יכול לכבות התאמה אישית בהגדרות, ואז הוא עדיין רואה מודעות לפי הקשר השיחה הנוכחית בלבד. הוא יכול גם להסתיר מודעה, לראות למה הוצגה לו, ולנקות את הנתונים שנאספו לצורך פרסום.
• באזור הכלכלי האירופי ובשווייץ התאמה אישית לא זמינה בשלב הראשון.

ושתי נקודות שכדאי לצטט ללקוחות שחוששים: OpenAI כותבת במפורש שהמודעות לא משפיעות על התשובות, ושהמפרסמים לא מקבלים גישה לשיחות, להיסטוריה או לפרטים אישיים, אלא רק לנתונים מצרפיים על ביצועי המודעה. בנוסף, מודעות לא מוצגות בשיחות על בריאות, בריאות נפשית או פוליטיקה.

מה שזה אומר בפועל למפרסם: הקהל קטן ממה שנשמע. מדובר בחלק מהמשתמשים, בלי מנויים משלמים, בלי קטינים, ובלי שיחות רגישות. אבל הרגע שכן נתפס הוא רגע התלבטות אמיתי, וזה מה שמעניין.

ציר הזמן של הערוץ, וכמה הוא חדש באמת

כדי להבין למה כל כך מעט ידוע, כדאי לראות את הלוח. הניסוי בארצות הברית התחיל בפברואר 2026, מערכת הפרסום בשירות עצמי נפתחה במאי, וישראל נכנסה רק בספטמבר.

במילים אחרות, הערוץ בן שבעה חודשים, והגרסה שפתוחה לעסק ישראלי בת ימים. גם המדיניות עצמה מתעדכנת תוך כדי, וזו הסיבה שכל מדריך בנושא, כולל זה, צריך תאריך בדיקה.

כמה גדול הערוץ הזה באמת, במספרים

האם מדובר בשוק שנבנה או בהבטחה? כאן יש פער מעניין בין התחזית של OpenAI לבין התחזית של האנליסטים, ושתיהן פורסמו.

מה ש-OpenAI מצפה: לפי סיקור של ppc.land, שמצטט את Reuters ואת Axios, החברה צופה כ-2.5 מיליארד דולר הכנסות מפרסום בארצות הברית בשנה הנוכחית, ויעד של 100 מיליארד דולר בהכנסות פרסום בכל העולם עד 2030. לפי אותו סיקור, הפיילוט חצה קצב שנתי של 100 מיליון דולר בתוך שישה שבועות מההשקה, במרץ 2026.

מה שהאנליסטים צופים: לפי תחזית eMarketer, כפי שסוכמה באותו סיקור, הפרסום בצ'אטבוטים בארצות הברית יניב פחות ממיליארד דולר בשנה הנוכחית, ומעט יותר מ-5 מיליארד דולר ב-2030, זאת בתוך שוק פרסום AI אמריקאי של כ-68 מיליארד דולר באותה שנה. ולפי אותו סיקור, אנליסט של eMarketer תיאר את הפער כך: OpenAI מעריכה שתגבה כ-50 מיליארד דולר בארצות הברית לבדה ב-2030, ו-eMarketer מעריכה שכל השוק הזמין שם יהיה כעשירית מזה. כלומר ה-100 מיליארד הם יעד עולמי, וה-50 מיליארד הם החלק האמריקאי שלו.

מה שחשוב להבין מהפער הזה, וזה הדבר המעשי היחיד שיוצא ממנו. שתי התחזיות מסכימות על דבר אחד: היום הערוץ קטן. כלומר מי שנכנס עכשיו לא נכנס לשוק בוגר עם מחירי שוק ידועים, אלא לשלב שבו יש מעט מפרסמים ומעט תחרות על אותן שיחות. זה בדיוק מה שהופך ניסוי מוגבל להיגיוני, ובדיוק מה שהופך תקציב גדול ללא מוצדק.

ולנקודת ההשוואה: eMarketer מדווחת גם על התקדמות בקצב ההכנסות של OpenAI מפרסום. כלומר הערוץ גדל, השאלה היא רק באיזו מהירות, ואף אחד מהמספרים האלה הוא לא נתון ישראלי.

חלק 3: הקמת החשבון והקמפיין, שבעה שלבים

מכאן זה תיעוד של מה שעשינו בפועל בחשבון אמיתי, בסדר שבו המערכת מבקשת את זה, ובסופו רשימת בדיקה לפני הפעלה.

שלב 1: פותחים את החשבון

ההרשמה היא ב-ads.openai.com, עם חשבון OpenAI קיים או חדש. לפי דף ההקמה, את החשבון פותח העסק עצמו, ומי שעובד עם סוכנות מזמין אותה אחר כך (פירוט בהמשך החלק הזה).

שלושה שדות שאי אפשר לשנות אחרי היצירה: המדינה, המטבע ואזור הזמן. עסק ישראלי שרוצה חיוב בשקלים בוחר Israel, ILS ו-Jerusalem. טעות כאן פירושה לפתוח חשבון חדש מאפס.

בנוסף ממלאים שם עסק, אתר ולוגו. הלוגו והשם הם מה שיוצג בתוך המודעה, אז כדאי להעלות לוגו נקי כבר בשלב הזה.

והאתר הוא ההחלטה שהכי קל לפספס. האתר שתזינו כאן הוא היחיד שהמודעות יכולות להוביל אליו עד שהאימות העסקי מאושר, ובהגדרות החשבון אין אחר כך שדה אתר לשנות אותו. אצלנו החשבון נפתח עם אתר אחד והמודעות הובילו לאתר אחר, וזה בדיוק מה שחסם את הפרסום. אם אתם מתכוונים לפרסם דף מסוים, פתחו את החשבון עם הדומיין שלו.

שלב 2: מגדירים חיוב

בלי חיוב מוגדר מופיע באנר שאומר שהמודעות לא יוצגו. בטופס מזינים כרטיס אשראי, שם, כתובת וכתובת מייל לחשבוניות.

שני דברים שהפתיעו אותנו בטופס. הראשון: טופס החיוב אצלנו הודיע על הקפאה של 50 דולר על הכרטיס כאימות, שיכולה להשתחרר עד שמונה ימים. זו לא עסקה. השני: השדה של כתובות נוספות לעותקי חשבונית מקבל כתובות מייל בלבד. אם מכניסים לשם שם חברה, הטופס נחסם עם שגיאה.

שלב 3: אימות עסקי, ולמה הוא קריטי

אחרי החיוב מופיע באנר שמבקש להשלים אימות עסקי. לפי הניסוח שלו, מודעות יכולות לרוץ לפני שהאימות הושלם. בפועל גילינו שזה נכון רק בתנאי אחד: המודעה מובילה לאתר שנרשם בפתיחת החשבון.

כשניסינו לפרסם קמפיין שמוביל לדומיין אחר, הפרסום נחסם עם ההודעה "Account verification must be approved before using a different ad URL". כלומר, מי שפתח חשבון עם אתר אחד ורוצה לשלוח תנועה לאתר שני, חייב אימות מאושר.

האימות עצמו נעשה דרך Persona. המסך הראשון מבקש שם עסק, שם מסחרי (DBA) ומדינה, ואחריו מגיעה בדיקת הזהות. בחשבון שלנו התהליך לא נפתח בכלל: הממשק החזיר "Failed to start verification", ובדיקה של התעבורה הראתה שהבקשה לפתיחת האימות חוזרת עם שגיאת שרת 502 מהצד של OpenAI. זו לא בעיה בנתונים שממלאים, ואין מה לתקן בטופס. מי שנתקל בזה צריך לנסות שוב מאוחר יותר, ורק אם זה חוזר לפנות לתמיכה עם מזהה החשבון והשעה.

אצלנו ניסיון חוזר למחרת בבוקר, ב-18 בספטמבר ב-08:38, עבר. המסך הציג Application in review, כלומר הבקשה בבדיקה ועדכוני הסטטוס יופיעו בהגדרות הארגון. שגיאת ה-502 הייתה זמנית. נכון לכתיבת שורות אלה האימות עדיין לא אושר, ונעדכן כאן כמה זמן זה לקח.

איפה פותחים את האימות ומה מכינים. אצלנו האימות נפתח מהבאנר בראש המסך, Complete business verification to keep ads serving, ואפשר להגיע אליו גם מההגדרות. לפי דף הקמת החשבון, אחרי פרטי העסק והחשבון עונים על כמה שאלות נוספות דרך Persona, ואז הבקשה עוברת לבדיקה. כדאי להכין מראש את השם המשפטי של החברה בדיוק כפי שהוא רשום, את השם המסחרי אם יש, ואת המסמכים העדכניים של העסק. שלוש נקודות מאותו דף שחוסכות זמן:

• אימות ובדיקת חשבון הם שני שלבים נפרדים. סיום האימות לא אומר שהחשבון מוכן להריץ קמפיינים. ההודעה על גישה מלאה נשלחת במייל למי שפתח את החשבון.
• לא פותחים חשבון שני כדי לעקוף את התור. חשבון כפול לא מקצר את הבדיקה ורק יוצר בלבול, ו-OpenAI כותבת שאין אפשרות לזרז בדיקה.
• מי שיצא באמצע חוזר לאותו תהליך מתוך מערכת הפרסום, עם אותם פרטים בדיוק. פרטים סותרים בין הגשות מאטים את הבדיקה.

שלב 4: בונים קמפיין

לחיצה על "Create campaign (יצירת קמפיין)" לא פותחת טופס ריק. המערכת בונה בעצמה קמפיין, קבוצת מודעות ומודעה, לפי פרטי העסק והאתר. זה נוח, וזו גם המלכודת הראשונה: התקציב היומי שהוצע לנו היה 240 שקלים, פי ארבעה מהמינימום.

מה שכדאי לשנות מיד:

1. שם הקמפיין, כדי שהדוחות יהיו קריאים בהמשך.
2. התקציב. המינימום בחשבון שקלי הוא 60 שקלים ליום.
3. תאריך סיום. ברירת המחדל היא בלי תאריך סיום, ואז הקמפיין ממשיך עד שעוצרים אותו ידנית.
4. ההגדרה Creative text optimization (בביקור הראשון שלנו היא נקראה Text customization ונמצאה תחת Advanced), שפועלת כברירת מחדל. כל עוד היא דולקת, ה-AI כותב גרסאות משלו לכותרת ולתיאור, ולפי הכיתוב בממשק הן עשויות להיות מוצגות בלי בדיקה או אישור שלכם.

הטרגוט הוא ברמת הקמפיין: מדינה, ובחלק מהקמפיינים גם עיר או מיקוד, ופלטפורמות (אנדרואיד, iOS ומחשב, באפליקציה או בדפדפן). שימו לב שלפי דף העזרה, חשבון חדש בשירות עצמי יכול בהתחלה לפרסם רק במדינה של החשבון, ונפתח למדינות אחרות רק אחרי אימות זהות והיקף הוצאה מסוים.

שלב 5: קבוצת מודעות ורמזי הקשר

כאן נמצא ההבדל הגדול מגוגל: אין מילות מפתח. במקום זה כותבים רמזי הקשר, שהם משפטים שמתארים את השיחות והמצבים שבהם המוצר רלוונטי.

ההנחיה הרשמית היא לכתוב משפט טבעי אחד לכל רעיון, ולא רשימת מילים. OpenAI מדגישה שהרמזים משפיעים על ההתאמה אבל אינם התאמה מדויקת ואינם מבטיחים הצגה בשיחה מסוימת. בחשבון שלנו רמזים בעברית נשמרו בלי שגיאה.

דוגמה לשלושה רמזים שכתבנו לקבוצה אחת אצלנו:

• בעל עסק קטן בישראל שמנסה להבין כמה יעלה לו פרסום בגוגל לפני שהוא מתחיל
• נתוני עלות לקליק לפי ענף בישראל, מבוססים על מדידה ולא על הערכה
• עסק שמשווה בין פרסום בגוגל לפרסום בפייסבוק ומחפש מספרים אמיתיים

באותו מסך נמצאים גם שדה פרמטרי המעקב וכתובת ברירת המחדל של הקבוצה. מומלץ להוסיף פרמטרים משלכם (UTM) כדי שתוכלו לזהות את התנועה בכלי הניתוח שלכם, כי המערכת מעבירה אותם בלחיצה.

שלב 6: כותבים את המודעה

המודעה מורכבת משם המפרסם, לוגו, כותרת, תיאור, תמונה וקישור. מגבלות התווים הן 50 לכותרת ו-100 לתיאור, אבל אזהרת "הטקסט עלול להיחתך" הופיעה אצלנו כבר ב-29 תווים בכותרת וב-62 בתיאור, ולכן כדאי לכתוב קצר יותר.

שתי נקודות מהניסיון שלנו. הראשונה: לעברית יש כאן כמה מלכודות תצוגה, והן מפורטות בחלק 4, בפרק על כתיבה בעברית. השנייה: המערכת שולפת תמונה מדף הנחיתה באופן אוטומטי. אצלנו היא בחרה לוגו של מוצר אחר, שהוא סימן מסחרי של חברה אחרת, ומדיניות הפרסום אוסרת שימוש בסימנים כאלה. את התמונה צריך לבדוק ולהחליף בעצמכם.

שלב 7: מודדים תוצאות

הדוחות של המערכת מציגים חשיפות, קליקים, הוצאה, שיעור הקלקה, עלות ממוצעת לקליק ולאלף חשיפות, והמרות אם הוגדרה מדידה. לפי דף מדידת התוצאות, חשיפות וקליקים מתעדכנים לפני ההוצאה, כך שאפס בעמודת ההוצאה לא אומר שלא נצברו חיובים.

כדי למדוד פניות ולא רק קליקים צריך להגדיר מקור נתונים: פיקסל של OpenAI, ממשק המרות בצד השרת (Conversions API), או שניהם יחד. כששולחים את אותה המרה בשתי הדרכים, חשוב לתת לה מזהה אירוע זהה, אחרת היא תיספר פעמיים.

הקישור שלכם מקבל פרמטר בשם oppref, שהוא מזהה הקליק של OpenAI. הפיקסל שומר אותו בעוגייה של האתר שלכם וכך מקשר בין הקליק לבין ההמרה. אם יש באתר הפניות, צריך לוודא שהפרמטר שורד אותן.

עוד שני דברים שכדאי להכיר. הראשון: התאמה מתקדמת אוטומטית, שבה הפיקסל מזהה פרטי לקוח מטפסים באתר, מגבב אותם בדפדפן ושולח רק את הגיבוב. השני: OpenAI מציינת שדוחות ההמרות שלה עשויים לכלול המרות משוערות, ולכן פער מול גוגל אנליטיקס או מול מערכת אחרת הוא נורמלי ולא בהכרח תקלה.

סוכנות שמנהלת את החשבון של הלקוח

כאן יש שינוי אמיתי בהרגלים של השוק. בגוגל ובמטא סוכנות פותחת חשבון ללקוח ומנהלת אותו. ב-ChatGPT הלקוח פותח את החשבון בעצמו, ואז מזמין את הסוכנות דרך Settings (הגדרות), ואז Users (משתמשים), ואז Invite, לפי כתובת המייל שאיתה היא נכנסת ל-OpenAI.

ההרשאות הן ברמת חשבון הפרסום: מנהל, חבר וצופה. מי שמנהל כמה לקוחות צריך הזמנה נפרדת לכל חשבון, וכל חשבון נשאר בבעלות הלקוח.

רשימת בדיקה לפני שמתחילים פרסום ב-ChatGPT

1. התחום שלכם ברשימה הפתוחה, או שאתם מוכנים לדחייה כממצא.
2. החשבון נפתח עם המדינה, המטבע ואזור הזמן הנכונים. אלה שדות שלא ניתן לשנות.
3. האתר שרשום בחשבון הוא האתר שאליו המודעות יובילו.
4. אימות עסקי הוגש, או שאתם מפרסמים לאתר הרשום בלבד.
5. robots.txt מאפשר את שני הסורקים, וההגנה על האתר לא מחזירה 403.
6. פיקסל מותקן, ואירוע ההמרה נבדק עם נתוני אמת.
7. פרמטרי מעקב על כל קישור, כולל שדה שמבדיל בין קבוצות ובין מודעות.
8. תקציב יומי מינימלי ותאריך סיום מוגדרים.
9. התאמת הטקסט האוטומטית כבויה, אם חשוב לכם מה מוצג.
10. התמונה מרובעת, בין 256 על 256 ל-1200 על 1200, נגישה בכתובת ציבורית, ולא כוללת סימן מסחרי זר.

חלק 4: הכתיבה, החלק שדורש הכי הרבה עבודה

אין כאן מילות מפתח, ולכן כל מה שהיה פעם בניית רשימות הופך לניסוח. מתחילים ממה שהגולש רואה, וממשיכים לאיך כותבים את זה.

אנטומיה של המודעה: מה בדיוק רואה הגולש

בתצוגה המקדימה בחשבון שלנו המודעה מורכבת מחמישה רכיבים, וכדאי להכיר אותם כי כל אחד מהם מגיע ממקום אחר בהגדרות:

1. תמונה מרובעת בצד המודעה. היא מגיעה מהמודעה עצמה, ואם לא העליתם אחת המערכת שולפת תמונה מדף הנחיתה.
2. הלוגו ושם החשבון בשורה העליונה. אלה מגיעים מהגדרות החשבון, לא מהקמפיין. בחשבון שלנו הופיע שם הגוף המשפטי, והוא נחתך בתצוגה. כלומר אם השם המשפטי שלכם ארוך, הגולש יראה אותו חתוך.
3. תיוג Ad ליד השם, שמסמן שזו מודעה.
4. הכותרת, שורה אחת. עד 50 תווים, אבל אזהרת הקיצור מופיעה כבר ב-29.
5. התיאור, עד שתי שורות. עד 100 תווים, עם אזהרה מ-62.

ויש גם תפריט שלוש נקודות בפינת המודעה. שם יושבות אפשרויות הגולש, אותן שהוזכרו בפרק על מה שהגולש יכול לכבות.

ומכאן: ההחלטה החשובה בעיצוב המודעה היא לא הסלוגן, אלא השם והלוגו שרשמתם בחשבון. אלה מופיעים בכל מודעה, בכל קמפיין, ולא ניתן לשנות אותם ברמת המודעה.

איך בונים קבוצות מודעות שהמערכת מבינה

קבוצת המודעות היא מקום ההתאמה האמיתי, כי בה יושבים רמזי ההקשר. לפי דף קבוצות המודעות העיקרון הוא נושא אחד לכל קבוצה: מוצר, קטגוריה או צורך של לקוח, כשהרמזים מכסים וריאציות טבעיות של אותו נושא.

הכלל שכדאי לזכור: אם שני רמזים דורשים מסר אחר או דף נחיתה אחר, הם צריכים להיות בשתי קבוצות. וההנחיה על ניסוח הרמז היא לאזן בין שני קצוות, לא צר מדי ולא כללי מדי: מספיק ספציפי כדי לתאר צורך אמיתי, ומספיק רחב כדי לתפוס את הדרכים השונות שבהן אנשים מנסחים אותו.

דוגמה מעשית לעסק ישראלי, מוסך שמתמחה ברכב חשמלי:

• קבוצה 1, תקלות טעינה: "בעל רכב חשמלי בישראל שהטעינה בבית שלו נפסקת באמצע", "רכב חשמלי שלא מגיע לטווח שהובטח בקור".
• קבוצה 2, טיפולים תקופתיים: "בעל רכב חשמלי שמחפש מוסך מורשה לטיפול שנתי", "החלפת נוזל קירור בסוללה של רכב חשמלי".

שתי הקבוצות מדברות על אותו מוסך, אבל המסר ודף הנחיתה שונים, ולכן הן נפרדות.

ספריית רמזי הקשר, לפי ענף

רמזי ההקשר הם החלק שאין לו מקבילה בגוגל, ולכן גם החלק שבו רואים את מרב הטעויות. אלה דוגמאות מנוסחות לפי ההנחיה הרשמית, לענפים שכן פתוחים לפרסום בישראל. כל רמז הוא משפט שמתאר מצב, לא מילת חיפוש.

מסעדה או בית קפה:

• מישהו שמחפש מקום לארוחת צהריים עסקית בתל אביב שמתאים גם לצמחונים
• משפחה שמחפשת מסעדה עם תפריט ילדים ומקום לעגלה בסוף שבוע

בית מלון או צימר:

• זוג שמתכנן חופשה קצרה בצפון בלי רכב ומחפש מקום עם הסעות
• מישהו שמחפש לינה בירושלים בהליכה מהעיר העתיקה עם חניה

חנות מקוונת:

• מישהו שמחפש מזרן לגב תחתון כואב ורוצה להבין את ההבדל בין הקשיחויות
• הורה שמחפש תיק בית ספר שלא ישבור את הגב של ילד בכיתה ב

נותן שירות מקומי, למשל חשמלאי או מנעולן:

• מישהו שהחשמל בבית שלו קופץ כל פעם שמפעילים מכשיר מסוים
• בעל דירה שמחפש בעל מקצוע מוסמך להתקנת נקודות חשמל לפני שיפוץ

קורס או מוצר חינוכי:

• מישהו שרוצה ללמוד מקצוע בערבים בלי לעזוב את העבודה הקיימת
• הורה שמחפש עזרה לבן שלו לפני בגרות במתמטיקה ברמה של חמש יחידות

מה שמשותף לכולם: בכל רמז יש אדם, מצב וקושי. מה שאין בהם זה שם מוצר לבד, שם מותג לבד, או שאילתה בסגנון "מסעדה תל אביב". הניסוח הזה הוא מה שמחליף את מילות המפתח, ולכן כדאי להשקיע בו את מה שהשקעתם פעם בבניית רשימות.

כתיבת המודעה: מה המערכת מעדיפה

דף כתיבת המודעות מנוסח כמעט כמו הנחיה לכתיבת תוכן, ולא כמו הנחיה לכתיבת פרסומת. אלה הנקודות המרכזיות:

1. לכתוב תועלת, לא סלוגן. ההנחיה המפורשת היא להסביר מה המוצר נותן, למי הוא מתאים ומתי הוא שימושי, במקום שורה קליטה או קריאה לפעולה כללית.
2. לבנות כיסוי ולא מסר אחד. כמה גרסאות כותרת ותיאור לכל הצעה מאפשרות למערכת למצוא יותר שיחות רלוונטיות.
3. שכל גרסה תהיה זווית אחרת, ולא ניסוח מחדש של אותו דבר.
4. התיאור משלים את הכותרת ומוסיף מידע, ולא חוזר עליה.
5. דף הנחיתה הוא הדף הרלוונטי ביותר, עמוד מוצר או עמוד תוכן, ולא דף הבית.
6. התמונה צריכה להתאים למסר ולהיות פשוטה לפירוש, בלי עומס ובלי הפשטה.

ובאותו דף חוזרת האזהרה על הסורקים: דף נחיתה שחוסם את OAI-AdsBot או את OAI-SearchBot פוסל את המודעה.

איך כותבים את זה בעברית, ומה מתנגש

שני דברים מתנגשים כאן. מצד אחד ההנחיה לכתוב תועלת ברורה ומפורטת, ומצד שני מגבלת אורך שנמדדת בתווים. לפי דף ההשקה, ההמלצה היא 16 עד 24 תווים בכותרת (מקסימום 50) ו-32 עד 48 בתיאור (מקסימום 100). זה גם מסביר למה הממשק הזהיר אותנו על חיתוך כבר ב-29 תווים.

בעברית זה לחץ אמיתי, כי מילה ממוצעת ארוכה יותר מבאנגלית, ו-24 תווים הם בערך שלוש מילים. מה שעבד אצלנו:

• להוריד מילות קישור. "כמה עולה קליק בגוגל בענף שלכם" ארוך מדי, "עלות קליק בגוגל לפי ענף" עומד בטווח.
• לא לסיים בסימן שאלה או נקודה, בגלל בעיית כיוון הטקסט בתצוגה המקדימה.
• לא להשאיר מספר בסוף המשפט, מאותה סיבה.
• לכתוב את המספר באמצע: "מדדנו 60 ביטויים בישראל" עובד, "ההפרש הגיע לפי 35" נשבר בתצוגה.
• לכבות את יצירת הטקסט האוטומטית אם אתם רוצים שהעברית שתוצג תהיה שלכם. אחרת המערכת מייצרת גרסאות מתורגמות, והן עשויות להיות מוצגות בלי אישור.

ואם אתם עובדים עם המסלול המרוכז, רמזי ההקשר נכתבים שם כמערך JSON, כלומר בפורמט של רשימה במרכאות. לפי המבנה, עברית אמורה לעבוד גם שם, אבל את המסלול המרוכז לא בדקנו בעצמנו.

חלק 5: כמה עולה פרסום ב-ChatGPT ואיך עובד הכסף

המינימום, מה שקורה בפועל מעל המינימום, ומתי הכרטיס מחויב.

כמה עולה פרסום ב-ChatGPT?

המינימום ידוע, העלות בפועל לא.

לשם השוואה, בגוגל כן יש לנו נתונים מדודים: במחקר כמה עולה קידום ממומן בגוגל ההפרש בין ביטויים הגיע לפי 35, ובמחקר על כמה עולה פרסום בפייסבוק עלות הקליק בגוגל על ביטויים ששואלים כמה עולה לפרסם בפייסבוק נעה בין 25 ל-500 שקלים, רק לפי הניסוח של אותה שאלה. בערוץ החדש אין עדיין בסיס כזה, ומי שמציג היום עלות לליד בישראל פשוט מנחש.

תקציב יומי הוא ממוצע שבועי, לא תקרה יומית

זו נקודה שמפילה מפרסמים שרגילים לגוגל. לפי דף התקציבים, התקציב היומי הוא ממוצע על פני שבעה ימים. ההוצאה ביום בודד יכולה להגיע עד פי שניים ממנו, ומה שלא נוצל ביום אחד יכול להתווסף לימים אחרים באותו שבוע.

הדוגמה שמופיעה בדף: קמפיין של שבעה ימים עם תקציב יומי של 100 דולר מוגבל ל-700 דולר סך הכול, גם אם ביום מסוים הוא הוציא יותר. בשקלים, קמפיין של 60 שקלים ליום מוגבל ל-420 שקלים לשבוע, ועד 120 שקלים ביום בודד.

ועוד פרט שכדאי להכיר: אם משנים את התקציב באמצע השבוע, התקרה השבועית מחושבת יחסית מרגע השינוי ועד יום ראשון בחצות.

איך עובד החיוב בפועל

המודל הוא תשלום בדיעבד. ההוצאה נצברת בחשבון, ולכל חשבון נקבע "סף תשלום". כשההוצאה שלא שולמה מגיעה לסף, הכרטיס מחויב. אם בסוף החודש נשארה יתרה מתחת לסף, היא מחויבת בכל מקרה.

לפי דף החיוב, מפרסמים חדשים מתחילים בסף נמוך, והוא עולה מעצמו עם היסטוריית תשלומים תקינה. אי אפשר לשנות אותו ידנית, וגם התמיכה לא משנה אותו. שימו לב ששני המספרים שונים לגמרי: סף התשלום קובע מתי מחייבים את הכרטיס, ותקציב הקמפיין קובע כמה הקמפיין יכול להוציא.

מה שחסר לחשבון ישראלי טיפוסי: הגבלת הוצאה יומית ברמת החשבון קיימת רק לחשבונות שמחויבים בחשבונית מול צוות מכירות, ולא לחשבונות שמחויבים בכרטיס אשראי. כלומר, השליטה היחידה שלכם היא תקציב הקמפיין.

ואם חיוב נכשל, המודעות עלולות להפסיק לרוץ עד שמסדירים את התשלום, והקמפיינים יופיעו במצב Not serving (לא בהצגה).

מה כן אפשר להשוות לגוגל, ומה לא

אין עדיין נתוני עלות לקליק לישראל בערוץ הזה, ולכן כל השוואה מספרית תהיה המצאה. מה שכן אפשר לעשות הוא להשוות את מה שאנחנו כן מדדנו בגוגל, ולקבוע מראש איפה הרף.

במחקר שלנו על עלויות קליק בגוגל בישראל מצאנו הפרש של עד פי 35 בין הענף הזול ליקר, וההמלצה של OpenAI עצמה למפרסמים חדשים היא הצעה של 3 עד 5 דולר לקליק, שאפשר להגדיר רק במסלול ההעלאה המרוכזת. הדרך הנכונה להסתכל על זה היא לא "האם זה זול", אלא "מה ההפרש בין זה לבין עלות הקליק שאתם משלמים היום בענף שלכם".

ושתי הערות על עצם ההשוואה. ראשית, בגוגל הכוונה כבר מנוסחת בשאילתה, וכאן היא נבנית בתוך שיחה, ולכן שלב הכוונה עשוי להיות מוקדם יותר. שנית, מודעות מוצגות היום לגולשים בחשבונות החינמיים ובמסלול הביניים, ולא במסלולים בתשלום גבוה. שני הדברים האלה משפיעים על איכות הפנייה, ואף אחד מהם לא נמדד עדיין בישראל.

חלק 6: מדידה, ובלעדיה אין ניסוי

ערוץ חדש נמדד בעלות לפנייה, לא בקליקים. זה מה שצריך להקים לפני שהתקציב מתחיל לזוז, ומה המדידה מאפשרת אחר כך.

איך מקימים את המדידה בפועל, שלב אחר שלב

זה החלק שאף פוסט לא מסביר, והוא זה שקובע אם תדעו בסוף אם הערוץ עבד. המדידה בנויה משני רכיבים: פיקסל בדף, ואירוע שנשלח מהשרת.

1. יוצרים מקור נתונים ומקבלים מזהה פיקסל. לפי התיעוד הרשמי של הפיקסל, יוצרים Pixel ID חדש בלשונית ההמרות (Conversions) במערכת הפרסום.
2. מתקינים את הפיקסל בכל דפי האתר. הסקריפט נטען מהכתובת https://bzrcdn.openai.com/sdk/oaiq.min.js ומאותחל עם המזהה. בתיעוד אין תבנית מוכנה למנהל התגים של גוגל, ולכן אצלנו זה נכנס כתג HTML מותאם שנטען בכל עמוד.
3. מגדירים אירוע תקני להמרה העיקרית. שמות האירועים התקניים שמופיעים בתיעוד כוללים, בין השאר, lead_created לפנייה, registration_completed להרשמה, appointment_scheduled לקביעת תור, order_created להזמנה ו-checkout_started לתחילת תשלום. לעסק שירות, lead_created הוא הבחירה המתאימה. אירוע מותאם אישית משתמשים בו רק כשאף שם תקני לא מתאר את הפעולה, וקמפיין שמותאם להמרות דורש אירוע תקני.
4. שומרים על מזהה הקליק. OpenAI מוסיפה לכל קליק פרמטר בשם oppref בסוף כתובת הדף, והפיקסל שומר אותו לבד בעוגייה של האתר. מה שכן עליכם: לוודא שהפרמטר לא נמחק בהפניות (Redirect) בדרך לדף, ואם אתם שולחים המרות גם מהשרת, לשמור אותו בשדה מוסתר בטופס כדי לצרף אותו לאירוע. כך לפי דף מדידת ההמרות.
5. שולחים את אותו אירוע גם מהשרת, עם אותו מזהה אירוע כמו בדף. בפיקסל המזהה עובר בשדה event_id, למשל מספר הפנייה במערכת שלכם. המערכת מאחדת את שני הדיווחים ולא סופרת פעמיים, וכך לא מאבדים המרות של גולשים שחוסמים סקריפטים.
6. מוסיפים פרמטרי מעקב לכל קישור, עם שדה נפרד לקבוצה ולמודעה. זה מה שיאפשר לכם להשוות בין הגרסאות בכלי הניתוח שלכם, בלי להיות תלויים רק בדוח של המערכת.
7. בודקים לפני ההפעלה. נכנסים לדף עם פרמטר מעקב, שולחים פנייה אמיתית, ומאמתים שהיא הגיעה עם המזהה. עדיף לגלות תקלה לפני שהתקציב מתחיל לזוז.

ומגבלה אחת שכדאי להכיר מראש: חלון הצפייה קצר, יום אחד, כלומר מה שנספר הוא בעיקר מי שהקליק ולא מי שראה. על האיחור בדיווח ההמרות, בפרק הבא.

קמפיין שמותאם להמרות, ומה נדרש כדי להפעיל אותו

מעבר לקליקים ולחשיפות יש מטרה שלישית: המרות. לפי דף הקמפיינים המותאמים להמרות, אפשר לבחור חיוב לפי קליקים (oCPC) או חיוב לפי חשיפות (oCPM), ובשני המקרים לא משלמים לפי המרה אלא לפי קליק או חשיפה.

ההבדל המעשי: oCPC מתאים כשההמרה מגיעה אחרי קליק, ו-oCPM לוקח בחשבון גם מסלולים שבהם מישהו ראה את המודעה, חזר מאוחר יותר והשלים פעולה בלי ללחוץ.

שלושה תנאים לפני שמתחילים: מדידת המרות מוגדרת בחשבון, קיים לפחות אירוע המרה סטנדרטי אחד (אירועים מותאמים אישית לא נתמכים כרגע), ואי אפשר להסב קמפיין קיים למטרה או לשיטת חיוב אחרת. מי שרוצה לעבור להמרות פותח קמפיין חדש.

המשתנים הדינמיים בקישור, ולמה הם שווים יותר מ-UTM ידני

בשדה פרמטרי המעקב, גם ברמת המודעה וגם ברמת קבוצת המודעות, הממשק מציג רשימת משתנים שהמערכת ממלאת בעצמה בזמן הקליק. אלה החמישה שהופיעו אצלנו:

• {campaign_id} מזהה הקמפיין
• {ad_group_id} מזהה קבוצת המודעות
• {ad_id} מזהה המודעה
• {ad_account_id} מזהה חשבון הפרסום
• {oppref} מזהה הקליק, זה שמאפשר לשייך פנייה

למה זה משנה בפועל. אם תכתבו את שמות הקבוצות והמודעות ידנית בתוך פרמטרי המעקב, כל שינוי עתידי בשם ישבור את הדוחות שלכם. אם תשתמשו במשתנים, המערכת תמלא את המזהים בעצמה, והנתונים יישארו עקביים גם אחרי שתשנו שמות או תשכפלו מודעות. הניסוח שאנחנו עובדים לפיו נראה כך:

utm_source=chatgpt&utm_medium=cpc&utm_campaign={campaign_id}
&utm_content={ad_group_id}&utm_term={ad_id}

ומה עם {oppref}? את מזהה הקליק לא צריך להוסיף, כי OpenAI מצרפת אותו לכתובת בעצמה. המשתנה שימושי רק אם אתם רוצים להעתיק אותו גם לשדה משלכם, למשל כדי שכלי הניתוח שלכם יראה אותו.

מה יש בדוחות, ומתי המספרים מתייצבים

דוחות המערכת מציגים את אותם מדדים בשלוש הרמות (קמפיין, קבוצת מודעות ומודעה): חשיפות, קליקים, הוצאה, שיעור הקלקה, עלות ממוצעת לקליק, עלות ממוצעת לאלף חשיפות והמרות. אפשר לראות אותם בטבלה, בגרף ובייצוא לקובץ, ולפלח לפי מכשיר, מדינה ופלטפורמה.

שלושה דברים שכדאי לדעת לפני שמסיקים מסקנות:

• המרות לא מופיעות מיד. OpenAI מבקשת להמתין 24 עד 48 שעות, והמספרים עשויים להשתנות בדיעבד.
• יש גם המרות צפייה. אם מישהו ראה מודעה והמיר תוך יממה בלי ללחוץ, זה נספר. כשיש גם קליק וגם חשיפה, הקליק מקבל את הקרדיט.
• ברירת המחדל היא זמן הקליק ולא זמן ההמרה. אפשר לשנות לתצוגה לפי זמן ההמרה דרך עריכת העמודות, וזה משנה איך נראה הדוח היומי.

חלק 7: מה יחסום אתכם, ואיך מאבחנים

התקיעות שנתקלנו בהן לא נבעו מהמודעה, אלא מהגדרות החשבון ומהשרת. אלה החסימות לפי סדר הופעתן.

מה שיחסום אתכם עוד לפני שהמודעה תאושר: הסורקים

זה הפרק שהכי רלוונטי לאתרים ישראליים, והוא כמעט לא מוזכר בשום מקום. כשמגישים מודעה, OpenAI נכנסת לדף הנחיתה כדי לבדוק שהוא עומד במדיניות, וגם כדי להבין מתי המודעה רלוונטית. הכניסה הזאת נעשית על ידי סורקים אוטומטיים.

לפי ההנחיה למפרסמים, חובה לאפשר את OAI-AdsBot, ומומלץ לאפשר גם את OAI-SearchBot. בפיד מוצרים צריך לאפשר ל-OAI-SearchBot גם את כתובות התמונות, כי תשובת 403 מהשרת שמארח אותן עוצרת את עיבוד הפיד.

שלוש השכבות שחוסמות בפועל, לפי אותו דף:

1. robots.txt. אם הגישה חסומה שם, הסריקה נעצרת מיד. הדף מציג דוגמה להרשאה מפורשת לשני הסורקים.
2. הגנת אתר ומניעת בוטים. שירותים כמו Cloudflare או Akamai עלולים להחזיר 403 לסורק לגיטימי, ולכן צריך להוסיף אותו לרשימת המותרים. כל אתר שיושב מאחורי Cloudflare או שירות הגנה דומה צריך לבדוק את זה, כי החסימה לא מופיעה ב-robots.txt ולא תראו אותה שם.
3. אימות אנושי. קאפצ'ה, אתגרי JavaScript ובדיקות התנהגות חוסמים סורקים גם אחרי שעברו את שתי השכבות הקודמות.

המשמעות המעשית: לפני שמגישים מודעה, כדאי לבדוק עם מי שמנהל לכם את השרת שהסורקים מורשים. אחרת המודעה נתקעת בבדיקה בלי סיבה נראית לעין.

מה בדיוק כותבים ב-robots.txt

אם אתם מפרסמים ב-ChatGPT, הקובץ robots.txt שלכם צריך להכיל את שני הבלוקים האלה:

User-agent: OAI-AdsBot
Allow: /

User-agent: OAI-SearchBot
Allow: /

הסדר חשוב פחות מהעיקרון: כלל שמתייחס לסורק בשמו גובר על כלל כללי. אם יש לכם בקובץ חסימה רוחבית מסוג User-agent: * עם Disallow, שני הבלוקים למעלה מוציאים את הסורקים של OpenAI מהחסימה הזאת.

שתי בדיקות נוספות:

• תוסף אבטחה בוורדפרס. חלק מהתוספים חוסמים סורקים לא מזוהים בלי לשאול, והחסימה לא מופיעה ב-robots.txt בכלל. שם צריך להוסיף את שמות הסורקים לרשימת המותרים בתוסף עצמו.
• דף נחיתה מאחורי כתובת עברית. כתובות עבריות עובדות, אבל צריך לוודא שהקישור במודעה מקודד כמו שצריך, כי כתובת שבורה נבדקת ונדחית.

איך בודקים שזה עבד: מבקשים מהשרת את דף הנחיתה בשם הסורק, ומאמתים שהתשובה היא 200 ולא 403. זו הפקודה, עם מחרוזת הזיהוי הרשמית של הסורק לפי דף הסורקים של OpenAI:

curl -s -o /dev/null -w "%{http_code}
"   -A "Mozilla/5.0 AppleWebKit/537.36 (KHTML, like Gecko); compatible; OAI-AdsBot/1.0; +https://openai.com/adsbot"   https://your-site.co.il/landing-page/

אם התשובה 403, הבעיה בשכבת ההגנה ולא בקובץ. ושתי הערות מעשיות לאתרים שאנחנו מנהלים:

• בוורדפרס עם Rank Math, כשאין בשרת קובץ robots.txt פיזי, התוסף מגיש קובץ משלו, והעריכה נעשית מתוך התוסף, בהגדרות הכלליות, בעורך robots.txt.
• ב-Cloudflare, Bot Fight Mode ואתגרי JavaScript מחזירים לסורק תשובה שנראית כמו חסימה. הפתרון הוא כלל שמדלג על בדיקות האבטחה עבור הסורק. אישור לפי מחרוזת הזיהוי בלבד קל לזייף, ולכן עדיף לאשר לפי רשימת כתובות ה-IP ש-OpenAI מפרסמת ב-openai.com/adsbot.json.

המודעה לא רצה: איך מאבחנים לפי הסדר

אם הקמפיין עלה ואין חשיפות, לפי דף פתרון התקלות צריך קודם לתת לו זמן: להמתין 24 שעות מההשקה, ולזכור שהדיווח יכול לפגר אחרי ההצגה בפועל בעד שבע שעות.

אחרי זה עוברים על הרשימה לפי הסדר:

1. סטטוס. בלשונית המודעות בודקים שהמודעה במצב Serving (בהצגה). אם היא Not serving, מעבירים עליה את העכבר ומקבלים את הסיבה.
2. ביקורת המודעה. הסיבות הנפוצות לדחייה הן טקסט או דף נחיתה שלא עומדים במדיניות, או דף נחיתה שחוסם את הסורקים או את כתובות ה-IP של OpenAI. אפשר לתקן ולהגיש מחדש, או לבקש בדיקה נוספת.
3. אימות וחיוב. חשבון לא מאומת או אמצעי תשלום לא תקין עוצרים הצגה.
4. תקציב. בודקים גם את היום וגם את השבוע. מי שניצל את המכסה השבועית מוקדם, לא יקבל הצגה בהמשך השבוע.
5. מדינה. חשבון חדש בשירות עצמי מוגבל בהתחלה למדינת הבית.

ולמי שמגיש מודעה עם תמונה: התמונה חייבת להיפתח ישירות בדפדפן ולא דרך עמוד תצוגה או עמוד התחברות. אחסון מקובל כולל דומיין שלכם, שירות ענן או קישור ציבורי.

שבע טעויות בפרסום ב-ChatGPT שראינו או שהיינו עושים

1. לאשר את התקציב שהמערכת מציעה. אין סיבה להתחיל מעל המינימום בערוץ שעוד לא נמדד.
2. להשאיר את התאמת הטקסט פועלת בלי לשים לב. ברירת המחדל מרשה למערכת להציג גרסאות שלא ראיתם, כולל תרגומים.
3. לפתוח את החשבון עם אתר אחד ולפרסם לאחר. זה מה שחסם אותנו: בלי אימות עסקי מאושר, המודעה יכולה להוביל רק לאתר שנרשם בהתחלה.
4. להניח שתקציב יומי הוא תקרה יומית. הוא ממוצע שבועי, וביום בודד ההוצאה יכולה להגיע עד פי שניים.
5. לשמור טיוטה ולהניח שהכול נשמר. בפעם הראשונה ששמרנו טיוטה התקציב התרוקן, ובפעם השנייה הוא נשמר. בכל מקרה, לבדוק את שדה התקציב לפני פרסום.
6. לשלוח את כל התנועה לדף הבית. ההנחיה הרשמית היא דווקא הדף הרלוונטי ביותר, וזה גם מה שמשפר את ההמרה.
7. למדוד קליקים ולהצהיר על הצלחה. ערוץ חדש נמדד בעלות לפנייה, ובלי פיקסל ואירוע המרה אין לזה בסיס.

חלק 8: כלים מתקדמים שלא כל עסק יצטרך

אפשר להריץ קמפיין תקין בלי אף אחד מאלה. כדאי להכיר אותם כדי לדעת מה קיים ומתי זה מצדיק את העבודה.

המסלול השני: העלאה מרוכזת של קובץ

מלבד האשף המודרך יש מסלול שני, ובו בונים את הקמפיין בקובץ ומעלים אותו במכה אחת דרך Create ואז Upload bulk (העלאה מרוכזת). זה המסלול לעבודה בהיקף, אבל יש בו יתרון שרלוונטי גם לקמפיין אחד.

שם נמצאת תקרת ההצעה. לפי דף ההשקה, בקובץ יש שדה Max bid (הצעה מרבית): הצעה מרבית לאלף חשיפות בקמפיין חשיפות, או הצעה מרבית לקליק בקמפיין קליקים. באשף המודרך שבדקנו השדה הזה לא הופיע, ולכן מי שרוצה לשלוט במחיר הקליק צריך את הקובץ.

מאותו דף עולים גם כמה כללים לקובץ (המלצות האורך לכותרת ולתיאור מפורטות בחלק 4):

• תמונה: קובץ PNG או JPG, ריבועי, בין 256 על 256 ל-1200 על 1200, בכתובת שנפתחת ישירות לתמונה בדפדפן, בלי התחברות ובלי דף תצוגה מקדימה.
• דף הנחיתה: חייב להיות תקין, זמין, ולא חסום לסורקים של OpenAI.
• מגבלות חשבון: עד 5,000 קמפיינים, 5,000 קבוצות מודעות ו-5,000 מודעות בחשבון.

ועוד אזהרה מאותו דף, למי שעובד עם הקובץ: אם העלאה נכשלה חלקית, אסור להעלות שוב שורות שכבר הצליחו, כי זה יוצר מודעות כפולות.

איך הקובץ בנוי. את התבנית מורידים מתוך Create ואז Upload bulk. לפי רשימת הבדיקה הרשמית לקובץ, אלה הכללים שמכשילים העלאה אם לא שומרים עליהם:

• שלוש לשוניות בשמות קבועים: campaigns, ad groups ו-ads. לא משנים את שמות הלשוניות ולא את שמות העמודות, ולא מוחקים את שורת הכותרות.
• בלשונית הקמפיינים: המטרה היא Views או Clicks, התאריכים בפורמט YYYY-MM-DD, והמדינה כתובה כ-JSON.
• שמות זהים לגמרי בין הלשוניות. שם הקמפיין בלשונית הקבוצות, ושם הקבוצה בלשונית המודעות, חייבים להתאים תו אחר תו.
• רמזי ההקשר ב-JSON, למשל ["hint1", "hint2"]. בעדכון, הרשימה שמעלים מחליפה את הקיימת ולא מתווספת אליה, ולכן כותבים את כל הרשימה ולא רק את החדשים.
• כתובות תמונה שנפתחות ישירות לתמונה. קישור מגוגל דרייב, מ-S3 או CloudFront, או מהדומיין שלכם. קישור שמחייב התחברות או מפנה לדף תצוגה נפסל.
• שורה עם מזהה קיים מעדכנת, שורה בלי מזהה יוצרת. לכן לפני עריכה בכמות, מתחילים מ-Export for edit (ייצוא לעריכה), שמייצא את הקיים עם המזהים.

קהלים מותאמים, ולמי זה בכלל רלוונטי

אפשר להעלות רשימת לקוחות (כתובות מייל, טלפונים, גיבוב שלהם או מזהה פרסום של אנדרואיד) ולהשתמש בה להכללה, להחרגה או להתאמת הצעת המחיר.

אבל יש כאן סף גבוה: הכללה או התאמת הצעה דורשות לפחות 25,000 משתמשים מזוהים, וההמלצה הרשמית היא 100,000. החרגה אפשרית גם ברשימה קטנה יותר. כלומר עסק שרשימת הלקוחות שלו קטנה מ-25,000 יכול להשתמש בקהל מותאם רק כדי להחריג, למשל כדי שהמודעה לא תגיע ללקוחות קיימים.

פיד מוצרים, אם יש לכם חנות

לחנויות אונליין יש מסלול נפרד: מעלים פיד מוצרים תחת Tools (כלים) ואז Feeds (פידים), ובוחרים סוג קמפיין Product feed. המודעות נבנות מהקטלוג עצמו ומציגות תמונה, שם מוצר, מחיר ודירוג.

שלוש נקודות מעשיות. הראשונה: פריט שעלה בקובץ פג אחרי שבועיים, ולכן עדיף חיבור קבוע בכתובת HTTPS או העלאה אוטומטית ב-SFTP ולא קובץ ידני. השנייה: עיבוד הפיד יכול לקחת בין דקות לשעות, ויש מסך היסטוריית העלאות עם השגיאות. השלישית: המוצרים מהפיד משמשים למודעות בלבד, ולא מופיעים בשיחות הרגילות של ChatGPT.

כלי ה-AI החדשים, ומה אפשר לעשות איתם כבר עכשיו

ב-16 בספטמבר, יום לפני הפתיחה לישראל, הודיעה OpenAI על שכבה חדשה של כלים. שלושה דברים מתוכם רלוונטיים למפרסם ישראלי:

1. ניהול הקמפיינים מתוך ChatGPT. יש תוסף Ads Manager שמאפשר ליצור, לעדכן ולנתח קמפיינים בשפה חופשית. בממשק שלנו הופיעה הזמנה להתקין אותו.
2. עזרה בכתיבת המודעה בתוך המערכת. זה מסביר את ההגדרה שראינו, שמייצרת גרסאות טקסט לבד. כאן צריך להיזהר: היא דלוקה כברירת מחדל.
3. אינטגרציות: HubSpot כשותפת ה-CRM הראשונה, ו-Shopify כשותפת המסחר הראשונה. לחנות ישראלית על Shopify זה הדבר הראשון שכדאי לבדוק, כי הוא חוסך את כל העבודה סביב פיד המוצרים.

ובאותה הודעה: סוכנים ממומנים נבדקים עם מפרסמים נבחרים בארצות הברית בלבד.

סוכנים ממומנים, ולמה זה עוד לא רלוונטי

פורמט נוסף שקיים הוא סוכן ממומן, כלומר נציג AI של העסק שאפשר לפתוח איתו שיחה מתוך המודעה. OpenAI כותבת שהוא נמצא בבדיקת אלפא מוגבלת, פתוח רק למפרסמים נבחרים, ושהיא לא מקבלת כרגע בקשות להצטרף. מי שראה את הפורמט ב-ChatGPT ותהה אם אפשר להשתמש בו, התשובה היום היא לא.

חלק 9: מה שמדדנו בעצמנו

כל מה שעד כאן מבוסס על המקורות הרשמיים ועל הממשק. זה החלק שמבוסס על מדידה שלנו, ואין לו מקבילה.

שבעה דברים שגילינו רק בתוך הממשק

עוד עשר נקודות מתוך הממשק עצמו

אלה דברים שאפשר לראות רק כשמקימים קמפיין אמיתי, ולא בדפי העזרה:

1. סוג הקמפיין הוא שדה נפרד עם ערך Standard, כלומר קיימים סוגים נוספים שלא נפתחו בחשבון שלנו.
2. אירוע ההמרה נבחר ברמת הקמפיין, וכל עוד לא הוגדרה מדידה מופיע שם בלוק שמפנה להקמה ולא רשימת אירועים.
3. רמזי ההקשר יושבים תחת המקטע של תפוצה ומעקב בקבוצת המודעות, ולא במקטע נפרד של קהלים.
4. לקבוצת המודעות יש כתובת יעד ברירת מחדל משלה, וגם פרמטרי מעקב משלה. כלומר אפשר להגדיר מבנה מעקב פעם אחת לקבוצה, ולא לחזור עליו בכל מודעה.
5. אסטרטגיית ההצעה מוצגת כשדה עם הערך Maximize results, בלי שדה תקרה. תקרה קיימת רק במסלול ההעלאה המרוכזת.
6. ההסבר על התקציב מוצג בממשק במטבע של החשבון, כלומר בשקלים, עם התקרה היומית והשבועית כבר מחושבות. זה אישור חזותי לנוסחה שמופיעה בדף העזרה.
7. שמו של המתג השתנה ל-Creative text optimization, והוא מסומן כמומלץ. ההסבר לידו מציין במפורש שהגרסאות שהמערכת מייצרת, כולל תרגומים, עשויות להיות מוצגות בלי אישור פרטני שלכם.
8. אזהרת קיצור מופיעה כבר ב-29 תווים מתוך 50 המותרים בכותרת, וגם ב-62 מתוך 100 בתיאור. כלומר המגבלה המעשית נמוכה בהרבה מהמגבלה הרשמית.
9. הנחיית התמונה בממשק שונה מזו שבעזרה: בממשק כתוב PNG או JPG ומרובעת, לפחות 256 על 256, ובדף העזרה מופיעה תקרה של 1200 על 1200. כלומר: תמונה מרובעת בטווח שבין שני המספרים.
10. התצוגה המקדימה מציגה את שם החשבון ואת הלוגו לצד המודעה, עם תיוג Ad. כלומר שם הגוף המשפטי שרשמתם הוא חלק מהמודעה, וכדאי לבדוק איך הוא נראה לגולש.

מה שבאמת קורה בצד האורגני: בדקנו 40 תשובות

אם המודעה מופיעה מתחת לתשובה, השאלה הבאה היא מי מופיע בתוך התשובה. כדי לענות על זה הרצנו מחקר קטן ובדקנו את זה בפועל.

איך בדקנו: כתבנו 20 שאלות בעברית, כמו שלקוח ישראלי היה שואל, למשל "אני פותח עסק כעוסק פטור בתל אביב, איזה רואה חשבון תמליץ לי?" ו"אני צריך עורך דין גירושין בחיפה, על מי אתה ממליץ?". השאלות נשאלו ב-ChatGPT כמשתמש מישראל, כל אחת פעמיים באותו יום, ובסך הכול 40 תשובות. הענפים שנבדקו: ראיית חשבון, עריכת דין, רפואת שיניים, ביטוח, שיפוצים, אדריכלות, פיזיותרפיה, אינסטלציה וחשמל, הובלות, שיווק דיגיטלי ורפואה פרטית.

ממצא ראשון: ב-31 מתוך 40 התשובות ChatGPT לא המליץ מתוך אתרים, אלא הציג כרטיסי עסקים. בתשובות האלה הופיעו כרטיסים עם שם, כתובת, טלפון ודירוג, 394 כרטיסים בסך הכול. ל-374 מהם היה דירוג, ורק ל-206 היה קישור לאתר. המשמעות: הפרופיל העסקי והביקורות שוקלים כאן יותר מדף הבית.

ממצא שני: המקורות שמצוטטים הם בעיקר אינדקסים.

בשיפוצים ובהובלות אתר אחד (pro.co.il) שלט כמעט לבד. בחמש תשובות לא צוטט שום מקור.

ממצא שלישי, והוא הכי חשוב: ההמלצות לא יציבות. כל שאלה נשאלה פעמיים באותו יום. בשאלה על סוכן ביטוח משכנתא, אף עסק לא חזר בשתי התשובות (אפס מתוך 19 עסקים שהוזכרו). בהשתלות שיניים, אפס מתוך 15. השאלה היציבה ביותר הייתה עורך דין גירושין, עם תשעה עסקים חוזרים מתוך 21.

הסתייגות: מדובר ב-20 שאלות ויום אחד, ולכן זה מראה כיוון ולא חוק. אבל הכיוון ברור, ולהופיע פעם אחת זה לא מיקום.

ממצא רביעי, שמחבר את הכול לפרסום: הענפים שחסומים למודעות, כלומר עורכי דין, רופאי שיניים וסוכני ביטוח, קיבלו בתשובות האורגניות המלצות מלאות עם כרטיסים. מי שלא יכול לקנות מודעה עדיין נמצא במשחק, אבל דרך אחרת לגמרי.

מה זה אומר לעסק שלכם, לפי סוג העסק

להלן מה שהיינו עושים בפועל, לפי מה שראינו במדיניות, בממשק ובתשובות עצמן.

חנות אונליין: זה הקהל שהערוץ נבנה בשבילו. הצעד הראשון הוא פיד מוצרים, ואם החנות על Shopify כדאי לבדוק את האינטגרציה. ההמלצה שלנו היא להתחיל בקטגוריה אחת עם מרווח טוב, ולא בכל הקטלוג.

שירות מקומי (שיפוצים, הובלות, אינסטלציה): מותר לפרסם, אבל בתשובות האורגניות ראינו שאינדקס אחד שולט בענף. לכן שווה לעשות את שני הדברים במקביל: מודעה, ופרופיל מעודכן באינדקס שמצוטט בענף שלכם.

קורסים ותוכן חינוכי: מותר, וזו גם הקטגוריה שדרכה עסק חסום יכול להיכנס, כל עוד המודעה מקדמת ידע ולא שירות מפוקח.

תיירות ואירוח: מותר, והשיחות בתחום הזה ארוכות ומפורטות, כלומר בדיוק סוג ההקשר שהמערכת מחפשת.

עורך דין, מרפאה, סוכן ביטוח, יועץ משכנתאות: חסום כרגע לפרסום. מה שכן פתוח הוא הצד האורגני, ושם התשובה מורכבת משלושה דברים: פרופיל עסקי מעודכן עם ביקורות, נוכחות באינדקסים שמצוטטים בענף, ותוכן באתר שעונה במספרים ובמקורות. את כל אלה אפשר להתחיל היום.

סוכנות או נותן שירות לעסקים: הקטגוריה לא מופיעה ברשימת התחומים הפתוחים, ולכן כדאי לבדוק זכאות לפני שמשקיעים בהקמה. אצלנו המודעה הראשונה הוגשה כתוכן חינוכי.

מה זה אומר על הצד האורגני, ולמה זה קשור

אנשים שואלים אם פרסום ב-ChatGPT ישפיע על הסיכוי שלהם להופיע בתשובות עצמן. לפי המקורות הרשמיים לא, ואלה שני מסלולים נפרדים.

אבל בפועל שני המסלולים נשענים על אותו נכס אחד, הדף שלכם. הסורק שבודק את המודעה הוא אותו סוג סורק שקורא את התוכן שלכם, והדף שאי אפשר להיכנס אליו לא ישרת אף אחד מהשניים. כלומר העבודה על הדף משרתת את שני המסלולים, גם אצל מי שיפרסם וגם אצל מי שאסור לו.

חלק 10: מכאן לניסוי אמיתי

תוכנית עבודה, לוח זמנים, ומה שאנחנו עדיין לא יודעים.

תוכנית ניסוי מוכנה, 21 יום

זו התוכנית שבנינו לעצמנו, ואפשר להעתיק אותה כמו שהיא:

1. תקציב: 60 שקלים ליום, המינימום. תקרה בפועל 420 שקלים בשבוע.
2. מטרה: קליקים, כי היא הכי פשוטה למדידה ולהשוואה מול גוגל.
3. שתי קבוצות מודעות: אחת לתוכן (מדריך או מחקר), אחת לשירות. כך רואים אם ההבדל הוא בערוץ או במסר.
4. תאריך סיום מוגדר מראש, כדי שהקמפיין לא ימשיך לרוץ בהיסח הדעת.
5. פרמטרי מעקב על כל קישור, ומדידת פניות.
6. כללי עצירה: אין חשיפות אחרי 72 שעות, בודקים טרגוט וסטטוס ביקורת. אין אף פנייה אחרי שבוע, עוצרים ומתעדים.

העלות המקסימלית של ניסוי כזה היא כ-1,260 שקלים, וזה מחיר סביר עבור התשובה לשאלה אם הערוץ מביא פניות בישראל.

שבוע ההפעלה הראשון, יום ביום

בערוץ חדש, מה שחוסך הכי הרבה כסף הוא תוכנית כתובה של מה בודקים ומתי. זה הלוח שאנחנו עובדים לפיו:

• יום 1: מפרסמים, ובודקים רק דבר אחד, שהמודעה עברה בדיקה. לא נוגעים בתקציב ולא משנים טקסטים.
• יום 2: בודקים שיש חשיפות בכלל. אם אין, הבעיה בבדיקה, בטרגוט או ברמזים, ולא בהצעה.
• יום 3: בודקים שהקליקים מגיעים לדף הנכון ושהמדידה מדווחת. בשלב הזה כבר אמורות להיות מספיק כניסות כדי לראות אם המזהה נשמר.
• יום 4 עד 5: משווים בין קבוצות המודעות. קבוצה בלי חשיפות מצביעה על רמזים צרים מדי.
• יום 6 עד 7: מסתכלים על עלות לקליק ועל עלות לפנייה מול הרף שקבעתם מראש, ומחליטים אם להמשיך, לשנות רמזים או לעצור.

והכלל שחוסך הכי הרבה כסף: קובעים את הרף לפני ההפעלה, בכתב. בערוץ חדש קל מאוד להמשיך לשלם כי "זה עוד לא הספיק", וזה בדיוק מה שהופך ניסוי לתקציב שוטף בלי החלטה.

המגבלות, בכנות

זה הפרק שאנחנו מעדיפים לכתוב בעצמנו לפני שמישהו יגיד את זה במקומנו. אלה הדברים שהמדריך הזה לא יכול לתת:

• אין כאן נתוני ביצועים מישראל. לא עלות לקליק, לא שיעור הקלקה ולא עלות לפנייה. הקמפיין שבנינו לא רץ עדיין, ו-OpenAI עצמה כותבת שאין נתוני השוואה בין מפרסמים.
• לא אימתנו שגולשים בישראל רואים מודעות. הפלטפורמה פתוחה לפרסום מישראל, וזה דבר אחר מלהציג מודעות לגולשים ישראלים. את זה נדע רק כשקמפיין ירוץ.
• האימות העסקי שלנו טרם אושר. הוא נשלח ב-18 בספטמבר ב-08:38 ונמצא בבדיקה. עד אז המודעות שלנו יכולות להוביל רק לאתר שנרשם בפתיחת החשבון.
• הניסיון הראשון לשלוח אימות נכשל בשגיאת שרת, 502. כלומר גם מי שממלא נכון עלול להיתקע, וכדאי לנסות שוב אחרי זמן ולא להניח שהנתונים שגויים.
• זמן אישור מודעה לא נמדד אצלנו, ו-OpenAI לא מפרסמת זמן מחויב.
• המערכת מסומנת Beta ומשתנה תוך כדי. שם המתג שאחראי על יצירת הטקסט האוטומטי השתנה בין שני הביקורים שלנו בממשק, ותקציב שהתרוקן בטיוטה אחת ונשמר בטיוטה הבאה הוא בדיוק סוג ההתנהגות שמשתנה בלי הודעה.
• הבדיקה שלנו על הצד האורגני מודדת מדגם אחד, 40 תשובות בישראל, ולא את כל השוק. היא גם לא יציבה בין סבבים, וזה ממצא בפני עצמו ולא רעש שכדאי להתעלם ממנו.

מה שכן יש כאן: תיעוד מלא של תהליך ההקמה על חשבון אמיתי, כל המגבלות שנתקלנו בהן בפועל, וכל המספרים שכן פורסמו במקורות רשמיים. כשיהיו נתוני ביצועים, הם ייכנסו לכאן.

מה אנחנו ממליצים לעשות עכשיו

את הרשימה המלאה תמצאו ברשימת הבדיקה שבסוף חלק 3. אם צריך לבחור שלושה דברים בלבד:

1. לבדוק שהתחום שלכם מותר לפני שמשקיעים בהקמה.
2. לפתוח את החשבון עם הדומיין שאליו המודעות יובילו, כדי לא להיות תלויים באימות.
3. לכתוב את הרף לפני ההפעלה: עלות לפנייה שבה ממשיכים, ועלות שבה עוצרים.

מילון קצר של המושגים בממשק

• רמז הקשר. משפט שמתאר מצב או צורך של אדם, ומחליף את מילת המפתח.
• התאמת טקסט. הרשאה למערכת לייצר גרסאות של הכותרת והתיאור, כולל תרגום, ולהציג אותן בלי אישור פרטני.
• תקציב יומי. ממוצע על פני שבעה ימים, ולא תקרה ליום.
• סף חיוב. הסכום שבהגעה אליו הכרטיס יחויב. הוא נקבע על ידי המערכת ולא ניתן לשינוי ידני.
• oppref. הפרמטר שמצורף לקליק מהמודעה, ומאפשר לשייך פנייה לערוץ.
• OAI-AdsBot. הסורק שבודק את דף הנחיתה. חסימה שלו פוסלת את המודעה.
• oCPC ו-oCPM. אסטרטגיות שמותאמות להמרות. דורשות מדידת המרות פעילה, ולא ניתן להסב אליהן קמפיין קיים.
• קהל מותאם. רשימה שמעלים כדי לכלול או להחריג. הכללה דורשת התאמה של 25,000 משתמשים, החרגה יכולה להיות קטנה יותר.

שאלות ותשובות על פרסום ב-ChatGPT

צריך מנוי בתשלום ל-ChatGPT כדי לפרסם?

לא. מערכת הפרסום נפתחת עם חשבון OpenAI רגיל, ואפשר להשתמש בחשבון קיים. מה שכן נדרש הוא גוף משפטי רשום, אמצעי תשלום, ואישור של תנאי הפרסום בעת ההפעלה. ודווקא המנויים בתשלום הם אלה שלא רואים מודעות.

אפשר לפרסם בעברית?

כן. בחשבון שבדקנו העברית נשמרה גם בכותרת ובתיאור וגם ברמזי ההקשר, בלי שגיאה. מה שכן צריך לדעת על תצוגת עברית מפורט בחלק 4.

איפה המודעה מוצגת בתוך השיחה?

המודעות משולבות בתוך השיחה, לא בעמוד תוצאות נפרד, והן מסומנות כממומנות. הן לא מוצגות בשיחות זמניות, לא בדפדפן Atlas, ולא בשיחות שעוסקות בבריאות, בבריאות הנפש או בפוליטיקה. כלומר גם מפרסם מאושר יכול לגלות שבנושאים מסוימים אין לו חשיפות בכלל.

אפשר לטרגט לפי עיר בישראל?

בממשק המודרך שבדקנו הטרגוט הגיאוגרפי נקבע ברמת מדינה, ולא ראינו בחירה של עיר או רדיוס כמו בגוגל. מה שמחליף את זה בפועל הוא רמזי ההקשר: אפשר לנסח רמז שמתאר מישהו שמחפש שירות בתל אביב או בבאר שבע, וזה הכלי המקומי היחיד שהיה זמין לנו.

כמה זמן לוקח עד שמודעה מאושרת?

OpenAI לא מפרסמת זמן מחויב. בחשבון שלנו הפרסום נחסם בשלב אחר, באימות העסקי, ולכן אין לנו עדיין מדידה של זמן אישור מודעה. כשהקמפיין ירוץ נוסיף כאן את הזמן שנמדד בפועל, במקום הערכה.

אפשר לפרסם בלי אתר?

לא בצורה שימושית. המודעה מחייבת כתובת יעד, והסורקים של OpenAI נכנסים אליה כדי לבדוק שהיא עומדת במדיניות. מי שכל הנוכחות שלו היא פרופיל ברשת חברתית יתקשה כאן, וגם לא יוכל למדוד פניות כמו שצריך.

אפשר לעצור קמפיין באמצע?

כן, וזה גם מה שאנחנו ממליצים להגדיר מראש: תאריך סיום בתוך הקמפיין עצמו, כדי שהערוץ לא יהפוך לתקציב שוטף בלי החלטה. חשוב לזכור שהחיוב הוא בדיעבד, ולכן עצירה לא מבטלת חוב שנצבר עד אותו רגע.

מתי בדיוק מחייבים את הכרטיס?

החיוב הוא בדיעבד, לפי סף שהמערכת קובעת לחשבון ולא ניתן לשנות ידנית. כשההוצאה מגיעה לסף, הכרטיס מחויב, ובנוסף יש חיוב בסוף מחזור החיוב. בהוספת הכרטיס נעשית הקפאה זמנית של 50 דולר לאימות, עד שמונה ימים, כפי שהופיע בטופס החיוב שלנו. בחשבון שמחויב בכרטיס אין תקרת הוצאה יומית ברמת החשבון, ולכן התקרה האמיתית היא התקציב שהגדרתם.

סוכנות יכולה לפתוח חשבון בשם הלקוח?

לא. את החשבון פותח העסק עצמו, ואחר כך הוא מזמין את הסוכנות דרך הגדרות המשתמשים. זה הבדל מעשי מגוגל ומטא, ששם סוכנות יכולה להקים חשבון ולהעביר אותו. בפועל זה אומר שהצעד הראשון אצל כל לקוח הוא פגישה קצרה שבה הוא פותח את החשבון בעצמו.

המודעות משפיעות על התשובות שהמערכת נותנת?

לפי OpenAI לא. המודעות מסומנות ומופיעות בנפרד מהתשובה, ומוצרים שמועלים בפיד לא מופיעים בשיחות אורגניות. גם המפרסם מצדו מקבל נתונים מצטברים ולא נתונים אישיים על גולשים.

מה ההבדל בין רמז הקשר לבין מילת מפתח?

מילת מפתח היא מה שאדם הקליד, ורמז הקשר הוא תיאור של מי הוא ומה הוא צריך. לכן רמז טוב הוא משפט שיש בו אדם, מצב וקושי, ולא שם מוצר או צירוף של שתי מילים. וחשוב להבין את המשמעות התפעולית: אין כאן התאמה מדויקת ואין שליטה ברמת השאילתה, אלא הכוונה של מערכת.

כדאי להיכנס עכשיו או לחכות?

זה תלוי בשני דברים בלבד. אם התחום שלכם ברשימה הפתוחה ויש לכם מדידת פניות עובדת, יש היגיון בניסוי מוגבל עכשיו, כי העלות של ניסוי כזה נמוכה, ולפי שתי התחזיות שהבאנו הערוץ עדיין קטן, כלומר יש בו מעט מפרסמים. אם התחום חסום או שאין מדידה, אין מה לחכות לערוץ, ועדיף להשקיע את אותה תשומת לב בצד האורגני, ששם ממילא כבר יש ביקוש.

נעדכן עם נתונים מהקמפיין שלנו

הקמפיין שבנינו מחכה לאימות העסקי, ובינתיים לא רץ. כשהוא יתחיל לרוץ נעדכן את המדריך עם המספרים האמיתיים: חשיפות, קליקים, עלות לקליק ועלות לפנייה בישראל. נכון להיום אין שום מקור לנתונים האלה, אצלנו או אצל אחרים.

MINTZ היא חברת שיווק דיגיטלי לעסקים שמנהלת קידום ממומן בגוגל וקידום אורגני לעסקים בישראל. רוצים לדעת אם העסק שלכם מורשה לפרסם ב-ChatGPT, ומה החלופה אם לא, דברו איתנו.